יום ו', ל’ בתשרי תשע”ח
דף הבית אודות דבר המנהל תקנון חדר מורים יצירת קשר
n14

צפייה חופשית לילדי החמ"ד

יום העצמאות הוא חג במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר (או בסמוך לתאריך זה), מיד בצאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. ההכרזה הוקדמה לצהרי יום ו', מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילול שבת, והתאריך העברי בו נערכה ההכרזה נקבע ליום העצמאות.יום העצמאות מתבטא בשורת טקסים ואירועים רשמיים לצד מנהגים ואירועים עממיים שהתפתחו במהלך השנים. יום העצמאות הוא יום שבתון, ומשפחות רבות מנצלות אותו לנופש, פיקניקים ומנגלים, טיולים וביקור בתערוכות צה"ל ובאתרים שונים.

קביעתו של יום העצמאות כחג, לאחר כאלפיים שנה שבהן לא קבעה ההלכה חגים חדשים, הביאה לדיונים הלכתיים רבים בנושא. הדיונים נסבו אודות עצם האפשרות לקבוע חג חדש, על אמירת ההלל ביום זה, ועל האפשרות לאומרו גם בליל יום העצמאות, על ברכת שהחיינו ביום זה, על אמירת ברכת שעשה ניסים ואמירת תפילת על הניסים‏[4]ביום זה, על הקריאה בתורה ועל קריאה בהפטרה ביום זה, על דחיית צום ואבלות ביום זה, ועל ההנהגות שצריכות להיות לגבי יום העצמאות שחל בשבת. יום העצמאות חל בזמן ספירת העומר, ולפעמים חלה בו אחת מתעניות בה"ב. לפיכך שאלת הצורך לדחות מנהגי אבלות ביום העצמאות משמעותית מאוד בקרב הציבור הדתי-לאומי.כאשר נקבע יום העצמאות ציין הרב יהודה לייב פישמן מימון כי הוא משתלב בין שאר חגי ישראל בסימני המועדים שיצרו חז"ל לפי ימי הפסח.החלטות הרבנות הראשיתבשנים הראשונות למדינת ישראל, ברוב בתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי נתקבלה עמדת הרבנות הראשית, על פיה נאמר הלל ללא ברכה ביום בלבד. ההחלטה נקבעה על ידי הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל, בשל הרצון למזער את המחלוקת עם חוגים חרדים רבים. לעומתם, הרב משולם ראטה ובעקבותיו הרב שלמה גורן, הרב גרשוני, והרב חיים דוד הלוי פסקו כי יש לומר הלל שלםבברכה. כשנבחר הרב שלמה גורן לרב ראשי לישראל, לאחר מלחמת ששת הימים, שבה כבש צה"ל את שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, הוא העביר במועצת הרבנות הראשית החלטה לומר הלל בברכה, וכך נהוג היום ברוב הישיבות הציוניות והקהילות הדתיות הלאומיות. למרות זאת, עדיין היו רבנים (כדוגמת הרב עובדיה יוסף) שהורו למי שמעוניין לומר הלל - לומר אותו ללא ברכה, בשל אי השלמתו של הנס. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות צצו קולות הקוראים לביטול אמירת הלל בברכה ביום העצמאות. למרות זאת, מרבית הרבנים הדתיים והחרדים לאומיים קראו להמשיך לומר הלל בברכה ‏‏‏.אין מברכים "שהחיינו" או "שעשה ניסים", אין קוראים בתורה (אלא אם חל ביום שני או חמישי בשבוע (או הוקדם ליום זה), שאז קוראים שלושה קרואים בפרשת השבוע, כרגיל), ואת הפטרת "עוד היום בנֹב לעמוד", הנקראת בחו"ל בשמיני של פסח (שאינו נחוג בארץ), קוראים בלא ברכה.

 
 
פינת הרב - שאלות, םניני תורה והלכה ועוד..
אהל שילה תשעו
מגלים עולם כדאי להיכנס
מטיילים בארץ ישראל
תלמוד ישראלי
אשליות אופטיות
בית הספר תמונות וסרטונים
מרחבי כיתות
תחומי דעת
תמונות
השבוע בהיסטוריה
פינת חי - חיות וחיוכים
למידה מהבית בשעת חירום
תגבור- לומדים בשמחה
עין טובה- מבט המנהל
ארכיון
אלבום תמונות תשעד
גלישה בטוחה ברשת
אהל שילה תשעה
הבוגרים שלנו
אהל שילה בנים תשעז
למידה בשעת חירום